מאמר: יזמוּת אקדמית מוקדמת: הקמת חברת ידע במכון ויצמן למדע (מתוך מגמות נג1)
עדי ספיר
מאמר זה עוסק בתחילת הפעילות הממוסדת של מסחור מחקר מדעי בישראל באמצעות דיון בסיפור הקמתה של חברת “ידע מחקר ופיתוח” (להלן חברת ידע) במכון ויצמן. חברת ידע הוקמה בשנת 1959 כתצורה ארגונית חדשה בשדה ההשכלה הגבוהה בישראל: חברה־בת של מוסד מחקר אקדמי ציבורי, שמטרתה למסחר את תוצאות המחקר המדעי של חברי הסגל על־ידי מכירת רישיונות לפטנטים ושיתופי פעולה עם התעשייה. בעזרת הכלים של התאוריה המוסדית החדשה ייבחנו התנאים שאִפשרו את הקמתה של חברה פרטית שתכליתה להפיק רווח ממסחור ידע דווקא במכון מחקר המוקדש למחקר בסיסי בישראל של שנות ה־ 50 המאוחרות. כמו כן, ייבחנו במאמר האסטרטגיות שנקטו היזמים המוסדיים שפעלו להקמת החברה. לטענתי, באותן שנים התבסס מסחורו של מדע אקדמי בעיקר על פעילות של מחקר יישומי ותעשייתי, ולא על רישום ורישוי של פטנטים על המצאות הנובעות ממחקר בסיסי. מצד אחד, ההתמקדות במחקר יישומי נתנה מענה ללחצים חיצוניים מצד הממשלה, חבר הנאמנים ודעת הקהל בנוגע לתרומתם של המוסדות האקדמיים להתפתחות הכלכלה המקומית ושימשה מקור לגיטימציה למכון ויצמן. מן הצד האחר, היא יצרה מתחים בין המדענים לבין עצמם ובין המדענים לבין הנהלת המכון ואיימה על הלגיטימציה של החברה בתוך המכון.
