מאמר: “להילחם כמו גברים ולא כמו כוּסיות”: מגדר וצבאיות בקרב רצים ורצות למרחקים ארוכים ובקרב מתאמנים ומתאמנות במכוני כושר (מתוך מגמות נו1)

מאמר: “להילחם כמו גברים ולא כמו כוּסיות”: מגדר וצבאיות בקרב רצים ורצות למרחקים ארוכים ובקרב מתאמנים ומתאמנות במכוני כושר
אסף לב ואסתר הרצוג
המאמר בוחן את הקשר בין דימויי גבריות לבין עבר של שירות צבאי ועיסוק מאומץ בספורט בהווה ואת ההבניה החברתית של גבריות בחברה הישראלית, בשתי זירות ספורט: ריצה למרחקים ארוכים ואימון במכון כושר. המאמר מתבסס על מחקר אתנוגרפי של אנתרופולוג ואנתרופולוגית, שנערך באמצעות תצפיות משתתפות וראיונות מובנים למחצה. המחקר על קבוצת רצי ורצות מרתון חובבים, שבה השתתף האנתרופולוג, ממחיש את השפעתם של החוויות מן השירות הצבאי ואת השימוש בסמלי הכוח הצבאיים בהתמודדות עם אתגרי הריצה למרחקים ארוכים ובחיזוק הדימוי הגברי. המחקר על מכוני הכושר, שעשו שני החוקרים, מצביע על הבדלים בין מכוני כושר במטרופולין של תל אביב לבין מכון כושר באזור כפרי. ניתוח השיח וההתנהגות בשני הקשרים אלו של פעילות גופנית מלמד שהשתלבות של נשים בתחומי ספורט הנתפסים כגבריים עשויה לאיים על הדומיננטיות הגברית ולייצר תגובות של גברים לאיום נתפס זה. אמצעים כגון פעילות ספורט מאומצת, שימוש בשיח סקסיסטי ואגרסיבי, התבלטות קולנית ועטיית סמלים ולבוש צבאיים, משמשים אותם להתמודדות עם האיום. אמצעים אלו תורמים לשימור הדומיננטיות הגברית במרחבים הנחקרים ולעתים אף מעניקים מעין חוויה מתקנת לגברים בעלי דימוי חלש. תפיסת העליונות הגברית, כך נטען, מבוססת על בידול מדימויי הנשיות.  בחינת האקלים החברתי במכוני הכושר בתל אביב לעומת זה שבאזור הכפרי מערערת על תפיסות של דומיננטיות גברית כטבועה במרחבים שנחקרו, ועל הזיהוי הרווח בספרות המחקר של צבאיות עם הקולקטיב הישראלי.