מאמר: שיח מוסללים: סיפוריהם של סרבנים חברתיים בישראל (מתוך מגמות נג2)
מירב פרץ
מאמר זה מתמקד בסיפוריהם, המושתקים עד כה, של נמנעים משירות צבאי מן הפריפריה החברתית בישראל. המאמר מציע לראות בפעולתם (המוכרת בשיח כ”השתמטות”) סרבנות חברתית, כלומר התנגדות למערכת ההסללה הצבאית המנציחה את אי־השוויון המעמדי־עדתי בחברה. המשגה זו מערערת על הנטייה לראות בצבא זירה לניעות חברתית וחושפת את היפגעותם המעשית והסמלית של המוחלשים ממנגנוני הריבוד הצבאיים.
הסרבנות החברתית מכילה שני טיפוסי שיח מרכזיים. באחד, ההתנגדות למערכת המיון וההסללה הצבאית מנוסחת במפורש והנמנעים משירות צבאי ממשיכים לטפח, גם לאחר מעשה, את הניכור, את הטינה ואת הביקורת כלפי המוסד הצבאי. באחר, הנמנעים משירות צבאי נוקטים סרבנות חברתית מסתייגת, כלומר מתנגדים להסללה הצבאית בזמן אמת (לפני מועד הגיוס או במהלך השירות) אך בדיעבד הם מסתייגים מפעולתם באמצעות אשמה, חרטה, בושה ואימוץ מחדש של תכתיבים מיליטריסטיים. כל אחד מטיפוסי השיח של הסרבנות החברתית מכיל מינונים שונים של התנגדות וקונפורמיות.
