מאמר: האנתרופולוגיה שבין סביבה לבין התיישבות: על תיווך (וכישלונו), על אמפתיה ועל פירוק המובן מאליו
לירון שני
במאמר זה אני מציב את הידע האנתרופולוגי בהקשר של ניתוח חברתי של סוגיות סביבה, טבע ומרחב. אני משרטט את המגמות המרכזיות בכתיבה האנתרופולוגית על סוגיות אלו, סוקר את המחקרים שנערכו בתחום זה
בישראל ומתמקד בניתוח המתח המובנה בין סביבה ופעילים סביבתיים לבין התיישבות וסוכנויות שונות הפועלות לקידום ההתיישבות. חלק מרכזי במאמר הוא תיאור וניתוח של מקומי כחוקר במאבקים סביב הקמת יישובים חדשים בדרום הארץ ושימור עצי שיטה בערבה. אני מראה את מורכבות כניסתו של אנתרופולוג לתפקיד של מתווך בסכסוכים לצד כוחו של הידע האנתרופולוגי עצמו לריכוך העימותים ולהבנת מאבקים סביבתיים וחברתיים. דרך התייחסות לאנתרופולוגיה כ”פירוק המובן מאליו” אני טוען שהבנת היחסים, הקשרים וההשפעות בין חברה לבין סביבה מאפשרת לנו להבין טוב יותר את התרבות ואת החברה שאנו פועלים בהן.
