מאמר: האם למורים שצורכיהם הפסיכולוגיים מסופקים יש יותר משאבים לתמוך בתלמידיהם ולמנוע את נשירתם? מורים מן המגזר הבדואי כמקרה מבחן (מתוך מגמות נג2)
עידית כ”ץ ורינת כהן
נשירה מבית הספר היא תופעה מטרידה ורחבת היקף הנפוצה בישראל בייחוד בקרב אוכלוסיות ממיצב חברתי־כלכלי נמוך, כדוגמת האוכלוסייה הבדואית. המורים המחנכים הם דמויות משמעותיות היכולות להשפיע על המוטיבציה של התלמידים ללמוד ועל האקלים בכיתה, שני גורמים שנמצאו קשורים לנשירת תלמידים. מתוך שימוש בתאוריית ההכוונה העצמית כמסגרת תאורטית Deci & Ryan, 2011 אנו שואלים אם למורים שצורכיהם הפסיכולוגיים מסופקים יש יותר משאבים מלמורים שצורכיהם הפסיכולוגיים אינם מסופקים, כדי לתמוך בתלמידיהם ולמנוע את נשירתם. במחקר השתתפו 63 מורים המלמדים בבתי ספר תיכוניים במגזר הבדואי. המורים ענו על שאלונים הבוחנים את מידת הסיפוק של צורכיהם הפסיכולוגיים, את מידת המוטיבציה שלהם ללמד ואת העדפתם להתנהגות התומכת בצורכי התלמידים כהתנהגות רצויה לעידוד המוטיבציה שלהם. כמו כן נאסף מידע על מספר התלמידים שנשרו מן הלימודים בכיתותיהם של אותם מורים ב־ 5 השנים האחרונות. ניתוח משוואות מבניות הראה כי מורים שצורכיהם הפסיכולוגיים מסופקים מלמדים מתוך מניעים אוטונומיים־פנימיים ומאמינים כי תמיכה בצורכי התלמידים היא הדרך לעורר בהם מוטיבציה.
