מאמר: בין התבדלות אתנית לבין הדרה מעמדית: לסוגיית מקומם של המזרחים בחינוך הציוני־דתי
מלכה כ”ץ
כתב עת מגמות נה(1), 2020, 245-274
למן היווסדו כזרם החינוך “המזרחי” בימי טרום המדינה קיבל עליו החינוך הממלכתי־דתי לקלוט את כל מי שחפץ בחינוך דתי־לאומי. כחלק מן האידאולוגיה הציונית־הדתית חרתו קברניטיו על דגלם את השאיפה לקירוב
לבבות ולרב־גוניות עדתית. ואולם, אף שתופעות הדרה והתבדלות על רקע עדתי עמדו לכאורה בסתירה למגמותיו הרשמיות, הן ליוו את מערכת החינוך הציוני־דתי מתחילת דרכה. יתרה מכך, דומה שהן אף הלכו והתעצמו בשלהי המאה ה־ 20 ובתחילת המאה ה־ 21 . מחקרי החינוך הדתי כמעט לא עסקו במקומו של הגורם המעמדי בכל הנוגע לחינוך הממלכתי־דתי בכלל וליחסים הבין־עדתיים בו בפרט. מרביתם עסקו בהשפעתו של השיח הרבני שנגע למתחים התאולוגיים שבין מסורת לבין מודרנה ובהשפעתם של ההקשרים האידאולוגיים והמדיניים על דפוסי החינוך השונים של החמ”ד ועל תופעות ההתבדלות השונות שהתרחשו בהם.
