מאמר: דת אזרחית אורבנית: קדושה ומעורבות חברתית־לאומית בתל אביב
רינה נאמן
במסגרת הדיון הנערך כיום באנתרופולוגיה על הרלוונטיות החברתית והתרבותית של המקצוע בעידן הפוסט־מודרני, ולנוכח המגמה העכשווית לחקור אוכלוסיות חלשות ומקופחות מתוך עמדה של מעורבות פוליטית בשדה
כדי להגבירה, מטרתו של מאמר זה היא להראות שגם מחקר לא יישומי ובלתי מעורב פוליטית, הנערך בקרב אוכלוסייה לא חלשה ולא מקופחת, יכול להיות רלוונטי מבחינה חברתית ותרבותית לקהלים שונים, ולא רק מבחינה תאורטית לקהילייה המדעית עצמה. לשם המחשה אני מציגה מחקר אנתרופולוגי שביצעתי בבית תפילה ישראלי בתל אביב, שהוא גוף מרכזי בתנועה להתחדשות יהודית בישראל וגם גוף חדשני במפה התרבותית של תל אביב. טענתי היא שבמסגרת בית התפילה הולכת ומתעצבת דת אזרחית אורבנית סביב העיר תל אביב, תוך שינוי הדיוקן של העיר המקובל בספרות המקצועית, בתקשורת ואף בציבור הישראלי. במקום הדיוקן החומרני־הדוניסטי של העיר, אופייה הגלובלי והיותה מנותקת מן החברה הישראלית על מצוקותיה, בבית התפילה מוצגת תל אביב כעיר של רוחניות ואף של קדושה, המעורבת באופן אינטנסיבי בבעיות אזרחיות ולאומיות. כמו כן אטען שמפעל זה הרה משמעויות חברתיות ותרבותיות מעשיות לגורמים שונים, ובהם הנחקרים עצמם, תושבי תל אביב, עיריית תל אביב, גופים יהודיים בישראל ובחו”ל, התקשורת הישראלית ואולי גם הציבור
הישראלי בכללותו.
