מאמר: אנתרופולוגיה וחברה בישראל: לקראת היזון הדדי בין ידע לבין מעשה
חן ברם והרווי גולדברג
אנתרופולוגיה: רלוונטיות, יישום ופוטנציאל
גיליון זה דן בצורות ובאפשרויות של שימוש ויישום של ידע אנתרופולוגי ובייצורו של ידע אנתרופולוגי רלוונטי. הסוגיה המרכזית העומדת לדיון היא האפשרות שלתובנות אנתרופולוגיות, לידע אנתרופולוגי ולמחקרים אנתרופולוגיים תהיה תרומה לחברה הישראלית בתחומים מעשיים, כגון עיצוב מדיניות חברתית, תכנון או עבודה עם קהילות שונות. יתרה מכך, בחלק מן המקרים תרומה זו יכולה להתבטא גם במעורבות מעשית של
האנתרופולוג בשדה. הכוונה אינה להציג מעין רשימת מלאי של תחומים שאנתרופולוגים פעילים בהם וגם לא לדון לעומק בשימושים אינסטרומנטליים בידע אנתרופולוגי, אלא להדגים צורות ואפשרויות של שימוש בידע אנתרופולוגי ולדון בדילמות הקשורות בכך.
בבסיס הדיון יש להדגיש כי הרכיב המעשי הוא רכיב מהותי לדיסציפלינה
האנתרופולוגית, הנותנת מקום מרכזי לפרקטיקה של אתנוגרפיה והימצאות בשדה. המרכזיות של עשייה משמשת אפוא גם בסיס לאופן שבו אנתרופולוגים קוראים ומפרשים את המציאות החברתית. נוסף על כך, הדיון אינו רק בסוגיות מעשיות, אלא גם באופן שבו אנו תופסים את החברה ואת התרבות: כיצד ידע ותובנות המבוססות על מחקר ועל תאוריה אנתרופולוגית, יכולים לתרום גם להבנה וגם לעיצוב של המרחב
הציבורי — החברתי, התרבותי והפיזי — וכיצד מעורבוּת בשדה של אנתרופולוגים יכולה לתרום לייצור ידע ותובנות על החברה.
