מאמר: פרספקטיבת מהלך החיים: עקרונות ומושגים מרכזיים
פנינה דולברג
כתב עת: מגמות נד(2), 2019
גיל 18 נקבע בישראל ובמדינות נוספות כגיל סף פורמלי לגיוס לצבא, להצבעה בבחירות דמוקרטיות, לאפשרות צריכת אלכוהול ולהתרת ביצוען של פעולות נוספות המעידות על “בגרות”. גיל 65 נקבע בישראל בעבר, ובמדינות אחרות גם בהווה, כגיל שבו האדם צפוי לפרוש לגמלאות ולקבל סיוע כלכלי ציבורי, גיל המצביע על “זִקנה”. כיום יש נטייה לערער על גילי סף אלו הן בזירה המדעית והן בזירת המדיניות. לדידם
של המערערים, הפרט בתרבויות המערביות מגיע לרוב הן לבגרות והן לזקנה בגיל מבוגר מכפי שהיה בעבר. דוגמאות אלו ממחישות את מקצת השאלות שפרספקטיבת מהלך החיים עוסקת בהן: הבדלים בין־תרבותיים והיסטוריים במשמעותו של הגיל; האופן שבו הֶ קשרים היסטוריים וחברתיים עשויים לשפוך אור על מסלול החיים של אנשים שחוו אותם; האופן שבו תקופות מובחנות בחיי האדם, כגון הילדות או גיל ההתבגרות, התגבשו כך בתקופה מסוימת ובהקשר מסוים.
חמישה מן המאמרים בגיליון זה הוקדשו לפרספקטיבת מהלך החיים המספקת מסגרת תאורטית ומחקרית להבנת יחסי הגומלין בין החיים האנושיים לבין ההקשר ההיסטורי והחברתי שהם מתרחשים בו.
“מהלך החיים” הוגדר כרצף כרונולוגי של תפקידים ואירועים חברתיים שנקבעו בזמנים ובמיקומים מסוימים לאורך ההיסטוריה של חברה או של תרבות מסוימת.