מכון הנרייטה סאלד רחוב קולומביה 9,ירושלים 96583.טל' 02-6494444
English

פדגוגיה מתוקשבת

הערכת הטמעה של מעבדות טכנולוגיות בקרב ישיבות חרדיות
חוקרת ראשית: ד"ר עידית מני- איקן
חוקרת עמיתה: טל ברגר-טיקוצ'ינסקי
 

שילוב האוכלוסייה החרדית בשוק העבודה הינו יעד חשוב אשר נעשה במימונה של קרן קירש על ידי הטמעת מעבדות טכנולוגיות בישיבות חרדיות. את תכנית ההטמעה מבצע ומנהל ארגון קדימה מדע - World Ort. מטרת פרויקט זה לקדם את שילוב האוכלוסייה החרדית בשוק העבודה, זאת תוך הוראה ולמידה במעבדות שונות, בהן תקשוב ותיב"ם (CNC). קדימה מדע- World Ort מטמיעה מעבדות ב-4 ישיבות ברחבי הארץ, בחלקן לומד נוער שנשר ממסגרות לימודיות אחרות, על רקע חוסר התאמה לימודית או רוחנית. מטרת הישיבות לקדם את התלמידים לרכישת מקצוע בתחום הנלמד במעבדה וכן לגיוס לצבא לתפקיד מתאים.

מכון סאלד מעריך פרויקט זה בכדי לספק מידע איכותני וכמותי על רכיבי הפרויקט, תפוקותיו ותוצאותיו, וזאת במטרה לאפשר לצוות הפרויקט ולמממניו לבחון באופן שיטתי את המתרחש בפרויקט ואת השפעתו על אוכלוסיות היעד. בשנת תשע"ו השתתפו במחקר ההערכה שלוש ישיבות בהן מותקנות מעבדות הכוללות מעבדות מחשבים, חשמל cnc ותלת מימד.
 

הערכת תכנית "עשר אצבעות" (מטיפיק)
חוקרת ראשית: ד"ר עידית מני- איקן
חוקרת עמיתה: טל ברגר-טיקוצ'ינסקי
 

חברת "עשר אצבעות" מציעה גישה ייחודית ללמידת מתמטיקה באמצעות משחקים ופעילויות אינטראקטיביות לגילאי גן עד כיתה ו' בשילוב הטכנולוגיה. היישומים מיועדים לטאבלטים ולמחשבים אישיים ומבוססים על מערכת לימוד ספירלית שהיא מודולרית ומבוססתהתקדמות.את המשחקונים, המיועדים לתלמידים, מלווים עזרים למורה: מערכת לניהול כיתה, מדריך למורה, המלצה למערך שיעור ומצב דמו להדגמות של המורה בשיעור.

התכנית מופעלת במגוון שיטות ומודלים בהתאם לצרכי המורה ואין שיטה הנחשבת מועדפת או מומלצת: שימוש במליאה בזמן השיעור, שימוש באמצעי קצה בזמן השיעור במודל של 1:1 עם לפטופים/טאבלטים, שימוש באמצעי קצה בזמן השיעור במודל של 1: קבוצה עם לפטופים/טאבלטים, הוראה פרטנית לקבוצות מתקשות (במסגרת אופק חדש לדוגמה) והעשרה בבית.

מכון סאלד מעריך רכיבים שונים של תכנית "עשר אצבעות" כפי שהם מתבטאים בעמדות של תלמידים ומורים המתנסים בתכנית. ההערכה מיועדת לבחון את דרכי יישום פרדיגמת "עשר אצבעות" בבתי הספר הלכה למעשה: מידת ואופן השימוש ב"עשר אצבעות", ההשפעה על ההוראה ועל הלמידה וכן יתרונות ואתגרים מרכזיים. ההערכה מאפשרת לקבל תמונת מצב על הצלחת התכנית מנקודות מבט שונות ולספק מידע שיאפשר למקבלי ההחלטות לראות מהן נקודות החוזק ומהן הנקודות לשיפור, וזאת על פי עדויות מורים ותלמידים.

 

לצפייה בדוח המחקר
לצפייה בדוח המחקר באנגלית


בין שגרה לחירום – למידה מרחוק
חוקרת: ד"ר עידית מני- איקן 
רכזת המחקר: ציפי בשן
 
בשנת הלימודים תשע"ה השיקה קדימה מדע –World Ort  את התכנית "בין שגרה לחירום – למידה מרחוק" בכדי לתת מענה למצבי החירום המאפיינים את אזור עוטף עזה. רציונל התכנית הוא התאמת הלמידה בחיי היום-יום השגרתיים למתן מענה בעת חירום, תוך שימוש במיומנויות המאה ה-21, והיא מבוססת על למידה שיתופית, באמצעות שימוש באייפדים. בתכנית לוקחים חלק שלושה בתי ספר בדרום – עוטף עזה – והיא מיועדת לתלמידי שכבה ח' היוצרים את התוכן הלימודי במקצועות שונים.
מטרות התכנית הן: מתן מענה ללמידה בשעת חירום על ידי יצירת סביבות למידה שניתן להפעילן הן בשגרה והן בחירום; פיתוח מיומנויות המאה ה-21 (בהן, פיתוח אוריינות תקשוב, פיתוח יכולת עבודה בצוות, עבודה שיתופית, למידה מרחוק); הרחבת תפקיד המורים כמנחי למידה המניעים את יצירת התכנים הלימודיים בידי התלמידים, בהנהגתו של מורה מוביל מכל בית ספר ובהנחיה פדגוגית של צוות קדימה מדע.
התכנית מלווה במחקר הערכה דו שנתי, מטרת המחקר להציג תמונה באשר לשינוי הפדגוגי שעל המורים לעבור לאור יצירת תוכן לימודי על ידי התלמידים, וכן השימוש שנעשה למטרה זו באייפדים, הן על ידי המורים והן על ידי התלמידים והמאפיינים השונים של בתי הספר בנושא זה. כמו כן, התייחסות לרכישת מיומנויות המאה ה-21 על ידי התלמידים בהתאם למטרות התכנית. ההערכה מיועדת לבחון את דרכי יישום התכנית הלכה למעשה, ולבדוק עד כמה התכנית עומדת ביעדיה בהיבטים שונים.

הערכת תכנית בין שגרה לחירום למידה מרחוק קדימה מדע - Ort World מדגם ממצאי ביניים, תשע"ו


 
בריונות ברשת  - סקירת ספרות
כותבות הסקירה: ד"ר עידית מני- איקן , דנה רוזן, ענת מרמור וטל ברגר-טיקוצ'ינסקי

הקרן לפיתוח שירותים לילדים ובני נוער בסיכון במוסד לביטוח לאומי שמה לה למטרה, לקדם פיתוח תכניות התערבות בתחום המסוכנות ברשת, בדגש על עולמם של בני נוער בסיכון. לשם כך ועל מנת לקבל החלטות המבוססות על תמונת המצב והאתגרים בשטח נתבקש מכון סאלד לכתוב סקירת ספרות בנושא המסוכנות ברשת והמענים הניתנים ברשת לבני נוער בסיכון ולמפות את התכניות והמודלים הפועלים בתחום. בנוסף, נערכים ראיונות עם אנשי מקצוע וחוקרים העוסקים בנושא לקבלת תמונת מצב עדכנית ומקיפה וללמוד גם על החסרים הקיימים בתחום.
 

 
הערכת הטמעת הכיתות החכמות בבתי ספר בצפון הארץ ובדרומה - 'קדימה מדע'  (אורט העולמי)
חוקרת: ד"ר עידית מני- איקן
חוקרת עמיתה: טל ברגר-טיקוצ'ינסקי

רכזת מחקר: ציפי בשן 

שילוב טכנולוגיות מתקדמות בהוראה הוא אחד ממטרות World ORT קדימה מדע ובמסגרתו מתבצע פרויקט 1000 הכיתות החכמות. הפרויקט הוא מיזם משותף של World ORT קדימה מדע עם המשרד לפיתוח הנגב והגליל ומשרד החינוך . לכל בית ספר המשולב בפרויקט נערכת תכנית הטמעה בית ספרית בתיאום עם משרד החינוך. הפרויקט נועד לקדם את תהליכי ההוראה והלמידה, תוך כדי הסתייעות בטכנולוגיית המידע והתקשורת. בכיתות החכמות הותקנו לוחות אלקטרוניים(IWB)   וכן מחשבים ניידים וערכות הצבעה לשימוש התלמידים. בפרויקט משולבים תכנים דיגיטליים, סביבת למידה אינטראקטיבית ומחשב אישי. מכון סאלד התבקש על ידי World ORT  קדימה מדע ללוות את הפרויקט במחקר הערכה.
מחקר ההערכה נמשך כשש שנים (תשע"א – תשע"ה). בפרישה הראשונה כלל המחקר 23 בתי ספר, ובפרישה השנייה - 32 בתי ספר (שבעה מהם במיקוד, ובשלושה מהם  – מחקר עומק).
מטרת המחקר הייתה להבין את השפעת הפרויקט על משתתפיו השונים: מנהלי בתי הספר, מורים מובילי חדשנות טכנולוגית, מורים מטמיעים ותלמידים. נבחנו היבטים שונים של השפעה אפשרית, למשל עמדות ותפיסות משתתפי הפרויקט כלפי הלמידה וההוראה באמצעות הלוח האינטראקטיבי, האינטראקציה בין התלמידים למורה בשיעורים אלו, יתרונות הפרויקט וקשיים מרכזיים.
המחקר מסייע הן בעיצוב הרציונל של הפרויקט והן במתן נתונים על תפוקות הפרויקט ועל דרכים אפשריות לשפרו, במטרה לעזור ל'קדימה מדע' בקבלת החלטות לקראת כניסה לבתי ספר נוספים ברחבי הארץ.

פרויקט כיתות חכמות פברואר 2106
פרויקט כיתות חכמות - קדימה מדע - פרישה א
פרויקט כיתות חכמות - קדימה מדע - סיכום ממצאי פרישה  ב


 הערכה כוללת של פרויקטים עבור "קדימה מדע – אורט עולמי"

חוקרת: ד"ר עידית מני- איקן
חוקרת עמיתה: טל ברגר-טיקוצ'ינסקי

המחקר כולל הערכה של תשעה פרויקטים המופעלים בחטיבות ביניים ובתי ספר תיכוניים בישראל על-ידי ארגון "קדימה מדע – אורט עולמי". הפרויקטים יוערכו באמצעות סרגל מדידה אחיד שיבחן את התרומה של כל פרויקט לקידום לימודי המדעים והטכנולוגיה ולרכישת מיומנויות המאה 21 בקרב התלמידים, המורים והמנהלים המשתתפים בפרויקט. מטרת המדידה להשוות בין הפרויקטים ולבדוק אילו מהם יעילים יותר (לפי סרגל המדידה) וכן אילו מהם מותאמים למטרות של ארגון "קדימה מדע – אורט עולמי" בנושא של קידום לימודי המדעים והטכנולוגיה במערכת החינוך בישראל.  

 

סיכום ממצאי מחקר לפרויקטים: מב"ט, מדע נע והנדסה אזרחית

 


הערכה של הטמעת השימוש במחשבי-לוח (טאבלטים)
חוקרת: ד"ר עידית מני- איקן 
חוקרת עמיתה: טל ברגר-טיקוצ'ינסקי 
רכזת הפרויקט: ציפי בשן

בשנת הלימודים תשע"ד יזם ארגון World ORT" קדימה מדע" ניסוי ייחודי בבית ספר בצפון הארץ ובבית ספר באזור ירושלים. במסגרת הניסוי צוידו שני בתי הספר במחשבי-לוח (טאבלטים) לכל תלמיד שבהם נכללו ספרי הלימוד במקצועות שונים
בבית הספר בצפון הארץ, המשתתף בפרויקט "בתי ספר חכמים", המטרה היא להנהיג שימוש במחשבי-לוח כדי לקדם בעזרת כלי טכנולוגי זה את החזון הפדגוגי שגיבשו הצוותים בבית הספר.
בבית ספר באזור ירושלים המטרה היא לתרום להעצמת אוכלוסיית התלמידים בעלת מאפיינים ייחודיים הלומדים בבית ספר זה. 
הניסוי ילווה במחקר הערכה אשר יתמקד בדיווחי המורים והתלמידים באשר להשפעות העיקריות של מחשבי-הלוח על הלמידה וההוראה.

פרויקט הטאבלטים של קדימה מדע בבית ספר באזור ירושלים תשע"ה

שימוש בטאבלטים בכיתה - השלכות להוראה וללמידה

הערכת פרויקט הטאבלטים של קדימה מדע בבית ספר בצפון תשעד 
מדגם ממצאי הערכה של הפרויקט


הערכת פרויקט "בית ספר חכם", עבור קדימה מדע (אורט העולמי)
חוקרת: ד"ר עידית מני- איקן
חוקרת עמיתה: טל ברגר-טיקוצ'ינסקי
רכזת הפרויקט: ציפי בשן

"בית ספר חכם" הוא בית ספר המשתמש באמצעים מתוקשבים למימוש חזונו הפדגוגי. בשנת תשע"ג צייד ארגון "קדימה מדע" שני בתי ספר באמצעים מתוקשבים מתקדמים שנועדו לקדם את החזון הפדגוגי שגובש בידי הצוותים בבתי הספר. הפרויקט ילווה במחקר הערכה שמטרתו לאפיין ולהגדיר את השינוי שעובר בית הספר בעקבות ההשתתפות בפרויקט: המחקר יבחן האם התקשוב תרם למימוש החזון הפדגוגי הבית ספרי ובאיזה אופן, וכן את תפקידם של הנהלת וצוות בית הספר בתהליך. המחקר יתנהל כהערכה מעצבת וממצאיו יוכלו לסייע באיפיון ובהבנת הקשר שבין הפדגוגיה לתקשוב, יצביעו על חוזקות הפרויקט ויוכלו להמליץ על דרכים בהן ניתן לייעלו ולשפרו.

פרויקט  - "בית ספר חכם" בצפון הארץ סיכום ממצאי הערכה תשע"ה


פרויקט  - "בית ספר חכם" בדרום הארץ סיכום ממצאי הערכה תשע"ה


הערכת הטמעת כיתות חכמות בלימודי אנגלית בבתי"ס יסודיים בעיר בצפון הארץ
חוקרת-עמיתה: טל ברגר-טיקוצ'ינסקי
יועצת מדעית: ד"ר עידית מני-איקן
עריכת דוחות : ציפי בשן

החל משנת הלימודים תשע"ב פועל בבתי ספר יסודיים בעיר בצפון הארץ פרויקט שבמסגרתו מתקיימים לימודי אנגלית בסביבה מתוקשבת של "כיתה חכמה", וזאת במטרה לקדם את הוראת המקצוע ולהעצים את המורים לאנגלית. לפרויקט שותפים ארגון קדימה מדע – אורט עולמי, שותפות 2000 והעירייה. הפרויקט ילווה במחקר הערכה אשר יתמקד בדיווחי המורים והתלמידים על שינויים בהוראה ובלמידה בעקבות הוראת המקצוע בכיתה חכמה, עמדותיהם כלפי למידה מתוקשבת ויתרונות וחסרונות של אופן הוראה ולמידה זה. ממצאי ההערכה יסייעו למפעילי הפרויקט לעמוד על נקודות החוזק שלו, לבחון את הטעון שיפור ולהמליץ על היבטים שבהם ניתן לשפרו.

ההערכת לימודי אנגלית ומדעים בכיתות חכמות


שימוש בלוחות אינטראקטיביים להוראה וללמידה - הערכת פרויקט SMART
חוקרת: ד"ר עידית מני-איקן
חוקרת עמיתה: טל ברגר-טיקוצ'ינסקי
רכזת המחקר: ציפי בשן 

ארגון "קדימה מדע" מקיים מזה כשנתיים את פרויקט 'SMART' אשר נועד לקדם את תהליכי ההוראה והלמידה, תוך כדי הסתייעות בטכנולוגיית המידע והתקשורת. במסגרת הפרויקט נבנו "כיתות חכמות" בבתי ספר שונים בארץ. בכיתות לוחות אלקטרוניים(IWB)  המאפשרים אינטראקציה, כתיבה וגלישה באינטרנט באמצעות תוכנה דידקטית המתלווה ללוח. בפרויקט משולבים תכנים דיגיטליים, סביבת למידה אינטראקטיבית ומחשב אישי. צוות 'קדימה מדע' תרם את הכיתות ומלווה את הפרויקט בהדרכה והשתלמויות למורים.
מחקר ההערכה בוצע במהלך 18 חודשים בשישה בתי ספר שהיוו פיילוט של הפרויקט. בכל אחד מבתי הספר הוכנסו 10 לוחות אינטראקטיביים ו-32 מחשבים ניידים. מטרת המחקר הייתה להבין את השפעת הפרויקט, על משתתפיו השונים: מנהלי בתי הספר, מורים מובילי חדשנות טכנולוגית, מורים מטמיעים, תלמידים והוריהם. נבחנו היבטים שונים של השפעה אפשרית, למשל עמדות ותפיסות משתתפי הפרויקט כלפי הלמידה וההוראה באמצעות הלוח האינטראקטיבי, האינטראקציה בין התלמידים למורה בשיעורים אלו ,יתרונות הפרויקט וקשיים מרכזיים.
המחקר יסייע הן בעיצוב הרציונל של הפרויקט והן במתן נתונים על תפוקות הפרויקט ועל דרכים אפשריות לשפרו, במטרה לעזור ל'קדימה מדע' בקבלת החלטות לקראת השלב העיקרי של הפרויקט הכולל כניסה למאות "כיתות חכמות" בצפון הארץ.

An Evaluation of SMART CLASSROOM 
מצגת שימוש בלוחות אינטראקטיביים להוראה וללמידה – הערכת פרויקטSMART
מאמר שימוש בלוחות אינטראקטיביים להוראה וללמידה – הערכת פרויקטSMART


מחקר הערכה עבור חברת 'עת הדעת'
חוקרת: ד"ר
עידית מני-איקן
רכזת המחקר: טל ברגר-טיקוצ'ינסקי
צוות המחקר: טל ברגר-טיקוצ'ינסקי, רוית אפרתי, רוני בארי

תכנית 'עת הדעת' כוללת פרויקט פיתוח תוכנה ייחודי בתחום החינוך, הניצב בחזית הטכנולוגיה העולמית ומשלב עבודה עם טכנולוגיות Web, מולטימדיה ובסיסי נתונים. מטרת המחקר היא להבין את השפעת התכנית על כל משתתפיה: מנהלות בתי הספר המשתתפים בניסוי, מורות, תלמידים והורים. נבחנים היבטים שונים של השפעה אפשרית, למשל עמדות ותפיסות משתתפי התכנית כלפי הלמידה וההוראה בכלל וכלפי הוראת מקצועות עת הדעת בפרט, הזמן המוקדש להוראה וללמידה והאינטראקציה בין התלמידים למורה בשיעורים. כמו כן פותחו מבחני הישגים במקצועות עת הדעת שנועדו לבחון את הישגי תלמידי התכנית מול כיתות השוואה. מחקר ההערכה הוא תלת-שנתי ומלווה את התפתחות וגיבוש התכנית. המחקר נועד לעזור בעיצוב רציונל התכנית והגדרת ואפיון פדגוגיית עת הדעת, ובמתן נתונים על תפוקות התכנית ועל דרכים לשפרה, כל זאת לקראת פרישת התכנית ברחבי הארץ.

עת הדעת 2011
הישגי התלמידים ועמדותיהם כלפי הלמידה בתכנית "עת הדעת"
עידית מני-איקן:תכנית "עת הדעת- הישגי התלמידים ועמדותיהם
מחקר הערכה לעת הדעת


הערכת פרויקט "שדרות שלנו"

חוקרת: ד"ר עידית מני-איקן
חוקרת עמיתה: טל ברגר-טיקוצ'ינסקי
רכזת המחקר:  ציפי בשן

 

הפרויקט הוא פרי יוזמה אישית של השר מיכאל איתן במימון משותף של ממשלת ישראל ותורמים מהסקטור הפרטי ובראשם קבוצת ILC מלוס אנג'לס. יוזמי הפרויקט ביקשו להפעיל "כיתות חכמות" בשני בתי ספר יסודיים בשדרות, למטרה כפולה: לקדם את מערכת החינוך בשדרות ולבחון את יישום הפרויקט כתכנית חלוץ שתורחב, אם תמצא מועילה, לבתי ספר נוספים. הפרויקט מבוסס על הקמת תשתיות טכנולוגיות בכל כיתות בתי הספר, מחשב למורים, מקרן, לוח לבן אינטראקטיבי, מערכת שמע וכן חיבור אלחוטי לאינטרנט. החיבור האלחוטי מאפשר למורים בשדרות להביא את "העולם" אל חדר הכיתה ולשלב הוראה ולמידה מתוקשבת בבית-הספר ובבית.
הנהלת הפרויקט תרמה לשני בתי הספר 16 לוחות אינטראקטיביים וכן משאבים נוספים המושקעים בתכנית הדרכה והטמעה אינטנסיבית, לצוותי המורים בשני בתי-הספר.
מחקר ההערכה של הפרויקט פועל כהערכה מעצימה ומעצבת ומספק מידע רלוונטי הן לבתי הספר שבניסוי, הן להנהלת הפרויקט והן לגופים נוספים הקשורים בהפעלתו ובהטמעתו. מחקר ההערכה בוחן את דרכי יישום פרדיגמת הפרויקט הלכה למעשה ובודק עד כמה הוא עומד ביעדיו. המחקר מתוכנן כמחקר רב-שלבי שבתחילתו יתמקד בהשפעה ראשונית על התלמידים והמורים ובהמשך יבחן את הערכת ההישגים והמיומנויות של התלמידים, שינוי והרחבת דפוסי ההוראה של המורים, שינוי בחדר מורים ובבית הספר כולו ושביעות רצון של ההורים והקהילה בשדרות. מנתוני ההערכה ניתן יהיה לעמוד על נקודות החוזק של הפרויקט ועל הטעון שיפור, ללמוד ולהגדיר את מידת האפקטיביות שלו ולהמליץ על דרכים לייעלו ולשפרו.

 

האם שימוש באמצעי הוראה מתוקשבים מעודד אינטראקציה פדגוגית חדשנית בכיתה?
Does Use of ICT-Based Teaching Encourage Innovative Interactions in the Classroom? 
 


הערכת תכנית "waterford"
חוקרת: ד"ר עידית מני-איקן
חוקרת עמיתה: טל ברגר-טיקוצ'ינסקי

תכנית "Waterford" מיועדת ללימודי אנגלית לתלמידים שזו להם שפה זרה. במסגרת התכנית התלמידים נחשפים כשעה-שעתיים שבועיות לתוכנה אדפטיבית ללימודי אנגלית במהלך יום הלימודים בבית הספר. התוכנה מציעה פעילויות מגוונות שנועדו ללמד מיומנויות קריאה עבור ילדים בני 8-4. מחקר ההערכה של תוכנית "Waterford" יפעל כהערכה מעצימה ומעצבת בכדי לספק מידע עדכני הן לבתי הספר שבניסוי והן להנהלת התכנית. המחקר ייערך על כיתות ניסוי והשוואה של תלמידי כיתות א' שהם ברובם עולים מחבר העמים ולומדים ברשת החינוך "שובו". המחקר יבחן את דרכי יישום פרדיגמת התכנית הלכה למעשה ואת העמידה ביעדים, תוך כדי בדיקת השפעת התכנית על התלמידים והמורים באמצעות הערכת ההישגים והמיומנויות של התלמידים, בדיקת שינוי והרחבת דפוסי ההוראה של המורים לאנגלית. מנתוני ההערכה ניתן יהיה לעמוד על נקודות החוזק של התכנית ועל הטעון שיפור, ללמוד ולהגדיר את מידת האפקטיביות שלה ולהמליץ על דרכים לייעלה ולשפרה.

 

הערכת תכנית Waterford ברשת "שובו"
השפעת הוראת אנגלית בסיוע תכנית מתוקשבת על הישגי תלמידים (פוסטר)
השפעת הוראת אנגלית בסיוע תכנית מתוקשבת על הישגי תלמידים (מצגת)

Evaluation of Waterford Early Learning Software


 

ליווי תוכנית במחקר והערכה עבור חברת קומפימדיה

חוקרת: ד"ר עידית מני- איקן
רכזת מחקר:  דנה רוזן

חברת קומפדיה החלה להפעיל בשנת הלימודים תשע"ה תכנית ניסיונית להוראת תנ"ך באמצעות טאבלטים בכל בתי הספר התיכוניים ברמת גן כחלק משעות העשרה.
התכנית מיועדת להגביר את העניין והמוטיבציה של תלמידי כיתות ט' ללימודי תנ"ך. באמצעות התכנית התלמידים אמורים  לחוות הנאה מלימודי התנ"ך: מחומר הלימוד עצמו המוגש בצורה הוליסטית ואינטרדיסציפלינרית (שילוב עם היסטוריה, גאוגרפיה, אמנות וכדומה) והן משיטות הוראה חדשניות המשלבות טכנולוגיה (טאבלטים).
מכון סאלד מלווה את התכנית במחקר הערכה הנועד לבחון את עמדותיהם של התלמידים על לימודי תנ"ך ואת השינוי בהן, בעקבות ההתנסות בתכנית.

דרונט בניית אתרים